בשרים אחדים / אורית גידלי
((לפנות בוקר התחלנו את הנסיעה מבית המלון אל השמורה. צריך היה לפרוץ פנימה עם האופניים כי השער היה נעול, ומשהו בכל חדוות ההתגנבות הסתיר לנו…
הסלון התרבותי של "פריזאית": פרויקטים מיוחדים, טורים אישיים, אג'נדה, תרבות מקומית, הרהורים על
((לפנות בוקר התחלנו את הנסיעה מבית המלון אל השמורה. צריך היה לפרוץ פנימה עם האופניים כי השער היה נעול, ומשהו בכל חדוות ההתגנבות הסתיר לנו…
חדר במלון הוא הבטחה. לרוב הבטחה לא ממומשת. כל הסבונים הקטנים שלא נשתמש בהם, ערוצי הטלוויזיה שלא נראה, בקבוקוני האלכוהול שלא נשתה, השקט הנפשי שלא…
ההיסטוריה שלי עם ים המלח עתיקה ומורכבת, בת שני עשורים כמעט. בעצם אפשר לומר שהיא עוקבת אחר התפתחות הזוגיות שלי עם אשתי בלה ואחר השיפור…
"המלון הזה לא שייך לאמריקה. אין בו שואבי אבק, אין בו חוקים ואין בו בושה". (ארתור מילר, דייר לשעבר, על הצ'לסי הוטל) יש…
ילדים של קברניטים מקבלים כרטיסי טיסה וכניסה חופשית לתא הטייס. ילדים שלאמא שלהם יש מסעדה מקבלים לא רק אוכל טוב כל הזמן, אלא גם מנות…
אביו הרוחני של בלוג, אגב, היה פעם CLog. קפטיין'ס לוג. ואולי לא מקרי בעצם, "פריזאית" והכל, שאין בלוגים שאני אוהבת יותר מיומני מסע, שיש בהם גם גילוי עולמות וגם גילוי לב, גם כתיבה טובה וצילומים יפים, אם אפשר. הנה כמה עכשוויים, שאסור להחמיץ, במיוחד בחגים, שנותנים קצת אוויר לשיטוט מעמיק יותר.
לפריז התגעגעתי עוד כשחייתי בה. יש דברים כאלה, כמו סוכריית הקרמל מנגו פסיפלורה של ז'אק ז'נאן. כשהיא נמסה בפה, אפשר לטעום בו זמנית אותה, ואת…
1 לפני שגרתי באירופה, תהיתי כמה זמן לוקח להתרגל לכל היופי הזה מסביב. זו לא סתם מליצה. בערים אירופאיות יש בניינים בני מאות שנים,…