מקרונים זה לא רק לה דורה או פייר הרמה או לנוטרה (אליל הבית לענייני מקרונים בעת האחרונה), עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד לאלה, יעידו היורואים ששלשלנו לכיסיהם,יש גם מקרונים אחרים, כאלה, שעם כל עדינותם, יש בהם משהו קצת גס ומעט פחות מפונפן ומסולסל מהמקרונים המפוארים הנודעים.
אלה, למשל, נקנו בשוק האורגני ליד הבית (כמובן שהיו שם יותר בהתחלה), ארבעה יורו למאה גרם, כך שהם לא ממש עניין זול כשלעצמם.
הם עשויים רק מקמח שקדים כך שהם כשירים לחולי צליאק, יש להם טעם של מרציפן אבל הם אווריריים יותר ועדיין לחים וקצת דביקים, ולא ייאמן שעדיין נותרו מהם שלושה בשקית במטבח. כבר יתוקן.
למרות שניסיתי לחלץ מבעל הדוכן הודאה שמדובר במקרונים מסוג אחר, הוא לא הבין על מה אני מדברת, וטען שקוראים להם מקרונים ותו לא, אבל אני מוצאת אותם בעיקר בשווקים בהם מוכרים תוצרת כפרית כלשהי. בפעם הבאה שתראו, קנו לכם, בחירת הצבעים היא כיפית ומאתגרת כשלעצמה. הירוק העז הוא כמובן פיסטוק הכה אופנתי כאן, הירוק הבהיר שם מאחור הוא בטעם תה ירוק, אבל גם הבהירים הם לא נטורל לגמרי, יש בהם כאלה בטעם לחם תבלינים, קפה (מעולה) ועוד שמות מסולסלים שלא הצלחתי להפנים עד תום.
דוד הלל
20 נוב 2008את בהחלט צודקת; למסורות מקומיות שונות, צעירות כותיקות, סוגים שונים של מקרונים.
ככל הנראה, רכשת את המקרונים של Margotines. הייצור מתבצע ב-Agen (אחח… השזיפים… השזיפים…). האופה והיזמת שהקימה את המפעל הצעיר, קראה לו ע"ש בתה, מרגו. ניתן להתרשם מן האתר כאן:
http://www.les-margotines.fr
מקרונים, באופן כללי, מבוססים על תערובת של שקדים טחונים (ולא קמח שקדים ככתוב) או מרציפן, סוכר וחלבוני-ביצה. במקרונים, לפחות ברובם, אין קמח. נכון… גם באלה של לדורה ושות'*. אז או שמדובר באמירה שיווקית, או שבניגוד ללדורה ושות', במפעל או במעבדה של Margotines אין בכלל נוכחות של קמח ולפיכך אין סיכוי קלוש שבקלושים למגע עם קמח.
ֿ
*מכיוון שאני מסרב לקחת אחריות על המקרונים של לדורה, הרמה ואחרים, כמו גם על המצב הבריאותי של כל חולה או חולת צליאק באשר הם, אני קורא לחולי הצליאק שקוראים את תגובתי ונוסעים פריזה, לוודא בעצמם, עם המוכר בפטיסרי, האם המקרון שהם רוכשים מכיל קמח או גלוטן ולהחליט בעצמם האם המקרון מסכן את בריאותם. חשוב להיות זהירים משום שמתכונים ספורים אכן כוללים קמח.
עניין אחר:
לי יש הסתייגות מאד גדולה ממוצרי מזון עם צבעי מאכל ובמיוחד מכאלה שזורחים בחושך, אבל זו שריטה שלי. טקסטים אודות העוגיות של Margotines יודעים לספר לנו שמדובר בעוגיות מחומרים טבעיים. עיון ברשימת המרכיבים באתר מעלה שהמקרונים מכילים חומרים כמו: E124 (צבע מאכל אדום – סינטתי), E110 (צבע מאכל צהוב – סינתטי), E133 (צבע מאכל כחול – נכון… סינתטי…), E102 (טרטרזין [!!] – במקרון פיסטוק המצוין לעיל) וצבעי מאכל אחרים. למען ההגינות צריך וחשוב לציין שצבעי מאכל מן הסוג הזה נמצאים גם במקרונים של רבים אחרים וטובים (כזכור, לדורה ושות'), אבל רבאק, שוק אורגני אמרת?! 🙂
אם השוק אכן אורגני, הרי שלזה יש לפחות ארבעה הסברים:
1) העוגיות של Margotines נמכרות ברחבי צרפת ברשתות שיווק גדולות ובשווקים הפתוחים. יחד עם זאת, בהחלט יתכן שהמקרונים שרכשת הם עבודת יד של מישהו אחר, שאופה ומוכר גרסה אורגנית אמיתית, עם צבעי מאכל טבעיים (האפשרות העדיפה עלי);
2) המוכר לא יודע שצבעי המאכל לא טבעיים (שזה לא לגיטימי בעיני, לפחות לא אם המוצר נמכר בתפזורת);
3) למוכר לא אכפת שצבעי המאכל לא טבעיים (לא בטוח מה אני בדיוק חושב על האפשרות הזו אבל היא שווה דיון ניפרד, במסגרת אחרת, על יושרה ומוסר);
4) צבעי המאכל הם בכלל הדבר האחרון שמעניין אותך (שזה לחלוטין לגיטימי ומקובל [!] אבל אני, כפולניה טובה, את שלי אמרתי). :-))
תמשיכו עם הבלוג הנחמד, תהנו מהחודשים בהם פריז שבה לידיהם של הפריזאים ותלכו כבר לראות את הרטרוספקטיבה של Dufy במוזיאון לאמנות מודרנית (אם אתם חובבי אמנות הקדישו לפחות 3 שעות והתמקדו בחלל התחריטים ובעבודות המאוחרות – החל מהחדר עם הסקיצות היפהפיות עד לחלל האחרון).
À bientôt!
דוד הלל
20 נוב 2008אופס… עכשיו אני רואה בכיתוב של התמונה שהמקרונים שרכשת הגיעו מנורמנדי. Agen, כידוע, לא נמצאת בנורמנדי. כנראה שמדובר באמת ביצרן אחר (כמו באפשרות 1). בכל אופן, התייחסותי לגלוטן ולשאלת צבעי-המאכל בעינה עומדת. 🙂
יואב עינהר
21 נוב 2008העולם (גם השקד) נחצה לשניים
אוהבי השקדים על כל נגזרותיהם- לחים וירוקים נטורל, קלויים, כמרציפן, במי שקדים קרים במסעדות גליליות (וכתוספת לקוקטייל עם פסטיס) ולשונאיהם המושבעים…
אני נמנה, כפי שהבנת, עם זה הראשון. יש אפשרות לטייק אווי ליזראל?
Kinneret
22 נוב 2008דוד, החכמתני והשכלתני. אני חושבת שמדובר בשקדים טחונים ושבצרפתית זה מכונה קמח שקדים, אם כי בהחלט ייתכן ששוב נדבקה לה מילה למילה והשלמתי את החסר בדמיוני המתאמץ.
אני מודה ומתוודה שלא העליתי את דעתי על סוגיית צבעי המאכל, ושבאופן כללי החלק של השוק קרץ לי הרבה יותר מהחלק האורגני. אני חוששת שאתה צודק (טרטרזין?!), ואף על פי כן, המממ.
דוד הלל
22 נוב 2008בשמחה רבה!… ואני עוד אח"כ הסתובבתי עם נקיפות מצפון שמא פגעתי במידת ההנאה…
Kinneret
22 נוב 2008חלילה, אם לא הקלוריות ולא המחיר מצליחים, אז קצת טרטרזין יקלקל את ההנאה?
ויואב, אני ממש לא מחבבת שקדים. פעם אפילו שנאתי מרציפן, אבל אתה יודע איך זה שאתה יכול בעסקה סיבובית להתאהב במשהו? כמו שאני לא סובלת חומוס אבל מחבבת ארבס, ולא סובלת טחינה אבל אוהבת סומסום, וזה גורם לי לחשוב שאולי, יום אחד, יש סיכוי?
אז ככה זה היה עם המקרונים (רק שהפעם היה להם סיכוי; בניגוד לחומוס שיישאר תמיד בתאוריה).