– תהיה עוגה?
בעיני בת ה-3 חגיגות יום הולדת חייבות לכלול עוגה. אפילו כשמדובר ביום ההולדת של המדינה המארחת שיש בכלל מי שקוראים לו יום הבסטיליה.
חזרנו מטיול ארוך מעולפים למחצה כשחזינו בפלא בפלאס דה לה נסיון, הכיכר ליד הבית שלנו. ממש כמו בכיכר מלכי ישראל, טנקים מפוזרים סביב סביב והמוני ילדים מקפצים עליהם בעליזות.
חנינו, פרקנו ולחלק מאיתנו נשארה מספיק אנרגיה לזנק לכיכר בחיפוש אחר העוגה הנכזבת ו-"האיש ששר ששירים".
בכיכר המתין לנו רכב כיבוי אש ענק ונוצץ שאנשי הצוות שלו (הפומפיה) הם שזוכים לכבוד הרב ביותר מילדי פריז משך כל ימות השנה, יותר מכל חייל, שוטר או אופה. לידו ולאורך כל היקף הכיכר פוזרו רכבי צבא שונים שאני בטוח שיש מי שמסוגלים לתת בהם סימנים. מבחינתנו כולם היו טנקים.
באופן מפתיע הפריזאים נהגו ליד הטנקים שלהם כישראלים ממש. בודקים, מטפסים, מצטלמים ונהנים מהאחיזה החסונה של מיטב הבחורים והבחורים של הרפובליקה בדרך אל ומתוך הצריח.
הערב ירד, הכלים המשוריינים החלו לשעוט בכיכר ולהסתדר בטור לכיוון הבסטיליה. אחרי שתפסנו עמדת תצפית משופרת וסיימנו לנופף להם לשלום הבחנו פתאום באטרקציה האמיתית של התצוגה.
צבא צרפת בחר להציג, וכנראה מסיבה טובה, את הבולנז'ריה הניידת שלו. מדובר במאפיה משוכללת למדי המוצבת בתוך קונטיינר (המסוגל להיכנס לאוניה, משאית או מטוס, לפי ההסבר הדו-שפתי) שכל תכליתה לספק בגטים להמוני החיילים בחזית. כדי שהציבור הצרפתי יוכל להתרשם כיצד מנוצלים כספי המסים שלו הצבא לא התעצל וסיפק לקהל תצוגת תכלית: אלפי בגטים טריים חולקו היישר מפס הייצור לאל ידיו המושטות של ההמון המרוצה.
רק אנחנו, מסתבר, הגענו קצת מאוחר מדי, לכן חזינו בבגט האחרון נמסר לידי הילד שעמד לפנינו בטור. מזהל שהבולנז'רי שלנו הצליחה להביס את כל הטנקים ולהישאר פתוחה בכיכר.
אם תגיעו לאזור: כמה פרטים על מאפיית הבית שבתמונה
ובינתיים בישראל: אתר הארץ במצגת תמונות מסכמת לאירועי היום בפריז
(מושיק)
