"גילויים וגלויות מפריז" שם המדור, כמו העיר עצמה, תקוע אי שם בעבר אבל שומר לעצמו את הזכות לחוסר מחוייבות. כמה הרהורים על בית קפה, מסעדה ותערוכה אחת שובת לב.
1. מסעדה: Vivnat
פייר טוויטו, הוא אחד הכוכבים של המטבח הצרפתי הצעיר, שמתחזק את אחד המקומות החמודים בעיר – מסעדת Vivnat שמורכבת מבר אחד גדול, מאחוריו מקפץ פייר בין הסירים וכמה שולחנות בצד. המקום מרגיש כמו מטבח משפחתי אינטימי, עם תפריט אינטליגנטי אבל לא מתחכם במיוחד, ואיך אפשר לעמוד בפני השף שמגיע לגרר את כמהין על הפסטה שלך בצלחת. שותפתנו לארוחה היתה אלרגית לרכיב מסויים ובתמורה טוויטו דיווח בהרחבה על כל מוצר בתפריט ומקורו הגיאוגרפי; מארח למופת עם חיבה ברורה למטבח הישראלי החדש. נדמה שכל פריז (או שמא נאמר: גם פריז) לא יכולה שלא לדבר על האיכות של המסעדות מתל אביב והשפעתן הניכרת. אם כבר השפעה ניכרת, טוויטו ג׳וניור הוא הוא הדור הצעיר למשפחת אופנה ידועה, אביו הוא ז׳אן טוויטו, האיש והאגדה שמאחורי המותג הכה צרפתי והכה נחשק A.P.C. צפו לסינורים בסטייל. אגב, לאחרונה נפתחה Déviant, מסעדה אחות ל-Vivant.
2. תערוכה: אלאייה
תערוכה קטנה, אינטימית ומדויקת ב-maison של אחד ממעצבי האופנה הגדולים, הקוטורייר האגדי, איזדיין אלאיה שנפתח בנובמבר אשתקד. ב-20 שמלות, התערוכה מצליחה לזקק את העושר החזותי והיכולת הווירטואזית של אלאיה, והכל נדמה כל כך עכשווי, עד ששנת הדגם לפתע נראית כה לא רלוונטית. אוצר התערוכה אוליבייה סייאר (שהיה עד לאחרונה אוצר ראשי במוזיאון גליירה) יחד עם התאורן טיירי דרייפוס מצליחים לייצר קפסולות קוטור על אנושיות בלי להשתלט יותר מדי על המבנה המרהיב.
3. קפה: Fragments
כי מה לעשות, כאלה אנחנו: נסיעה של 5 ימים ועדיין צריכים את הקפה הקבוע של הבוקר שלא יאכזב, ויציע עימו את הטוסט אבוקדו שלא סתם מצטלם טוב, אלא גם מתובל באופן ממזרי וכובש לב. מקום מפלט לתיירים מתלהבים (כן זה כואב אבל כאלה אנחנו) ואנשים שנופלים מהמיטה וזורקים על עצמם משהו ונראים כל כך פריזאים שזה מעורר קנאה.
לפוסטים אחרים של אייל דה ליאו ב"פריזאית": פרידה מנומקת מ"קולט" וקבלת פנים נלהבת ל-Hôtel National Des Arts et Métiers.
