חלומות חינם / יעל קרוב זנגביל // קו פרשת המים 2

22 בדצמבר, 2014

 

Cow's Skull: Red, White, and Blue. Georgia O'Keeffe, 1931

אני לא אמורה לכתוב עכשיו, לא את זה. אמורה לכתוב מסמך חשוב לאיש חשוב מאד. במיוחד עכשיו, כשסירבו לי את הגרין קארד אתמול, ועוד לא עדכנתי את האח"מ ואת השרשרת הניהולית שבינינו שלא ממש אגיע עוד שבועיים לסיאטל, להתחיל את הג'וב הנכסף. ליתר דיוק, גם לא בטוח שאגיע עוד חודשיים, או כמה חודשים זה ייקח, ואם בכלל, חס וחלילה.

לקרוא את ההמשך »

קו פרשת המים / פרויקט חג המולד 2014

21 בדצמבר, 2014

 

On Every Mountain Peak There Is Peace // Anselm Kiefer, 1971

יש לי משיכה בלתי נשלטת למה היה אילו. "דלתות מסתובבות" היה פעם אחד הסרטים הכי אהובים עלי, לא רק בזכות השיער של גווינית פלטרו, שהוא מעולה שם בכל אחת מהגרסאות שלה, אלא בגלל הרעיון: עלילה שמתקדמת בנתיבים שונים לפי ההחלטות שנוקטים גיבוריה. אם היא תספיק לרכבת היא תתפוס את בעלה בוגד בה ותעזוב אותו ובהמשך המשבר גם תגזור את שערה, אם היא תאחר לרכבת – היא לא תדע שום דבר מכל זה, תמשיך לחשוב שהוא אוהב אותה, תחלק סנדביצ'ים ותקלע את שיערה החלק והארוך לצמות מתוקות.

היו ספרים כאלה פעם, כאלה שבסוף כל עמוד שואלים אותך, הקורא, מה אתה בוחר שיקרה, ובהתאם, מורים לך לאיזה עמוד להתקדם. אני שבויה של מושג הרצון החופשי, התחושה האומניפוטנטית, המגלומנית, שאתה יכול להשפיע על גורלך, על האנשים שקרובים אליך, על העולם. העולם המערבי, הספרות, הקולנוע יותר מכל (רוברט מקי מדגיש את זה חזור והדגש בסדנאות שלו) – מקדשים את הרצון החופשי ואת ההשפעה של הגיבור על קורותיו. בעיני מקי, הגיבור הוא סך כל בחירותיו.

לקרוא את ההמשך »

עבודה::אהבה 6 // שירי*, מזכירת מנכ"ל**

14 בדצמבר, 2014

 

משלח יד: מחפשים זהב / מנקים את הים. צילום: מישל רודוב michurra@

מי את* ומה את עושה פה?

אני בת 37, מהמרכז. למדתי מדעי ההתנהגות, ניהול איכות, אקופונקטורה וקידום בריאות. עבדתי כמנהלת איכות בחברת תוכנה וכמנהלת הדרכה בחברה גלובאלית.

הייתי עוזרת אישית למגוון מנכ"לים, בעלת קליניקה בתחום הרפואה המשלימה, יזמית בתחום התחבורה, חולמת.

שמחתי מאד על עצם קיומו של השאלון, כיוון שהרבה זמן מטריד אותי חוסר תשומת הלב ואדישות ההמונים לעולם העבודה: עולם עם חוקים וסטנדרטים משלו. עולם שמתקיים באין מפריע ובמקביל למכלול אמונותינו, מאוויינו ותקוותינו.

רוב בני האדם לא מרוצים מהתפקיד שלהם, ממקום עבודתם ומהתנאים. את ה"לא מרוצים" אפשר למקם על סקאלה. יש מי שמתנהג לפי תאוריית ההוגנות הידועה. יש נרקסיסטים שמה שלא יהיה, אף פעם לא יהיו מרוצים עד הסוף. אבל להערכתי, יש שכבה עבה, חלק הארי של אוכלוסיית העובדים בעולם, שפיתחה גמישות קיצונית. אלו יכולים להתכופף ולהתכופף, לנטות לכל כיוון שאליו תנשוב הרוח, אבל להישבר זו לא אופציה בשבילם, כל אחד מסיבותיו הוא.

לקרוא את ההמשך »

עבודה::אהבה // סיכום זמני והקדמה לפוסט הבא

14 בדצמבר, 2014

 

בוצע לא בוצע. מתוך חדר השירותים באוניברסיטה כלשהי

רגע לפני סוף השנה הזאת והפרויקט המיוחד שאני מרכיבה לכבודו, יש לי חוב למלא: השאלון האחרון בפרויקט "עבודה::אהבה".

מכיוון שעבודה, כמו אהבה, הם חלקים חשובים מאוד בחיים שלי, שאני מקדישה להם מרץ, זמן ולא מעט מחשבה וכוחות יצירה, רציתי לתת לזה מקום כאן, ב"פריזאית". רציתי לתת פתחון פה, לאפשר לדבר גלויות על מה שבו אנחנו עסוקים במשך רוב שעות הערות שלנו, מה שיש לו חלק חשוב בהגדרה העצמית שלנו, ברווחתנו ובאיכות החיים – לעבודה. חיברתי שאלות. שלחתי לאנשים – לא רק למי שכתיבה היא אמנותו – אלא לכל מי שעניין אותי לשמוע את תשובותיו. הזמנתי את מי שהנפיקו את הסטרט אפ שלהם ואת מי שמעדיפים לחתום אבטלה, למרות כשרונותיהם המרובים. שאלתי את מי שזכו להצלחה מסחררת בגיל צעיר, ואת מי שעדיין מפלסים את דרכם בעולם. שאלתי אמהות קריירה ושאלתי נשים שהאימהות היא הקריירה שלהן.

לקרוא את ההמשך »




מפה אינטראקטיבית