פריז בשנה שעברה. חצי אייפל, כביש מסוכן לחצייה ופנסי רחוב מושלמים
חצי אייפל, כביש מסוכן לחצייה, גשר פלדה ופנסי רחוב מושלמים

 

כשכתבתי לחברתי סמדר שפריז הולכת ומתרחקת ממני, היא חשבה שטוב שכך, שאולי עכשיו היא תראה לי פחות זוהרת ויותר אמיתית. ביום שפריז תראה לי אמיתית, עניתי לה, היא תמעל בתפקידה.

((יש לי במחשב עשרות תיקיות של צילומים נבחרים מהחודש ההוא בפריז. בכל לילה של חופשת האוגוסט הפריזאית שלנו ישבתי ומיינתי את התמונות הטובות יותר לתיקיות, כדי למצוא את הידיים והרגליים באלפי התמונות והזכרונות שצברנו, כדי לכתוב עליהם. בסוף, למרות ההקפדה הזאת, החופשה היתה חזקה מהרצון לכתוב עליה, והתיקיות האלה מחכות עדיין במחשב, ממתינות)).

 

החלק הכי יפה של הנסיעה בקו העילי הכי יפה. קו שש חולף מעל טיילת הברבורים

 

קו 6 הוא האהוב עלי מכל קוי המטרו. נכון, לקו 1 יש יתרונות, וקו 14 מהיר כקליע, קו 4 מגיע לסן ז'רמן ובקו 9 מקבלים את נאומי הקבצנים המרגשים מכולם. אבל מסלולו של קו 6 הוא הכי יפה, ורק בגלל שאני נחמדה אליכם (ומאותגרת טכנולוגית) אני לא מעלה את סרטי הוידאו המלאים של המסלול המלא שלו, כפי שצילמתי פעם מצד אחד של הדרך ופעם מצידה השני.

לא זוכרת לאן בדיוק התכוונו להגיע באותו יום. ייתכן שירדנו בביר חכים, התחנה של האייפל, ויצאנו מהתחנה מאחת היציאות האחרות שלה. ופתאום הגענו לשם.

 

Allez! Allée des Cygnes

 

אי הברבורים הוא סוללה מלאכותית שמפלחת את הנהר באחד הפרקים היפים יותר שלו, במקום שבו  הוא מורד בעירוניות שלו, מתרחב ומרחיב את הלב. אורכו של האי תשע מאות מטרים ורוחבו לא יותר מ-11 מטרים. מתוך הסן צופה אי הברבורים (או טיילת הברבורים. אני מציעה את "משעול הברבורים") על בתיהם האוסמניים בני המאה שנה ויותר של עשירי הרובע ה-15 וה-16 ועל מגדלי משרדים ומגורים שהם מופת של כיעור מודרני, מיטב האופנה של שנות השישים והשבעים.

 

קוביזם. מגדלי הרובע ה-15 ומגדל צף במאוזן

 

לאורך האי עצמו נטועים עצים מכל קצוות תבל, ואיכשהו בילינו יותר משעה בין העלים המשוננים של אלון הודי ובין עליו החלקים של אלמון הונגרי. או להיפך. כשיורדת החשכה, כך אומרים שם באינטרנט, האי הזה הוא מקום למצוא בו הומואים לרנדוו קצר בחיק הטבע. טעם טוב יש להם, אלה.

 

עצים בני כל הלאומים, ורגליים בכל צבעי הסניקרס

 

ברבורים? דרורים? יונים.

 

נהר. היו גם כמה ברבורים, אבל הם היו מהירים יותר מצמצם המצלמה שלי

 

ג'וגינג של אב ובת (לא שלנו. אצלנו אכילת אקלרים בצוותא משמשת כפעילות הורה-ילד)

 

זו דווקא שלי. וזו גם כן

 

ופתאום, בקצה האי, צללית מוכרת

 

במלוא תפארתה

 

הגשרים יפים יותר בדרך חזרה. סתם, נו

 

Oui Zazie, ça c'est le métro aérien

 

מערבה מכאן מתארח מתחת לגשר שוק גרנל. כאן, בין העמודים האלה, התפתח עסק אחר

 

מראה מתחת לגשר שמעל הגשר. המשך יבוא

 

ואז חצינו את הגשר.

שתפו

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. כשנמצאים בדיוק שם, ראוי להזכיר את הגן הסמוך לסיין בגדה השמאלית ובו האנדרטה לזכר היהודים שנאספו ל-ולודרום (איצטדיון מרוצי אופניים) הסמוך [כיום בנייני מגורים ומשרדים; שלט בשדרות גרנל מספר 8] ע"י המשטרה הצרפתית, ומשם נשלחו למחנות ההשמדה ב- 16-17 יולי 1942.
    קיראו זאת: http://en.wikipedia.org/wiki/Vel%27_d%27Hiv_Roundup (יש גם בעברית)

  2. נכון, תודה זאב. עכשיו אני נזכרת שמשם התחלנו. יש שם פסל יפה של ילדים, הורים, פליטים, מטפחות ראש ומזוודות וגם שלל פרחים, ומשם ראינו את אי הברבורים (ומשם מתחיל הפוסט הזה).

  3. בימים אלו ממש, כשאני תוהה איך תהיה הפגישה המחודשת עם פריז, הפיסקה הראשונה שלך התיישבה לי בול. אתמול בני הרגיש מאין כמוהו שאל אותי אם אתאכזב לגלות שהחזרה לפריז לא תהיה סוג של חזרה הביתה, כפי שאני מצפה ממנה להיות. שאלה שאלה.
    וכיפאק היי לזאזי במטרו 🙂

  4. משעול הברבורים. מאד "אן שרלי" מצידך 🙂

  5. אוי, עשית לי חשק…
    וזה מקום שלא ידענו עליו ובפעם הבאה לא נפספס.

    תודה.

  6. איזור קסום, גר שם כמה שנים לא רחוק מהמגדלים. ראוי לציין שזהו הגשר המפורסם עליו התהלך מרלו ברנדו.
    שוק גרנל אחד האותנטיים שיש בפריז היום, בימי רביעי אם אני זוכר נכון.
    rue du commerce אחד מרחובות הקניות הטובים ביותר , קטן וממצה.
    ועוד הרבה… תודה רבה על הצפת הזכרונות והרגשות, תיארת זאת יפה מאוד.

  7. כאשר אני רואה חתונות כאלה יפות על גב רקע מדהים, אני תמיד נאלמת מחדש.
    את החתונה שלי אני אעשה בפריז על רקע מגדל אייפל בנוכחות רב וההורים שלי ושל בן זוגי, המסיבה תהיה בארץ.

התגובות נעולות.

סגירת תפריט