הם לא נחמדים (אבל מעולים, הבני זונות): Le Comptoir du Relais
עכשיו, כשמכונת הכביסה, הראשונה בסדרה, כבר מהמהמת בקצה המסדרון וגשם שוטף יורד בחוץ כבר שעות, אפשר כבר להסתכל במיני רטרוספקטיבה על המסע הזה לעיר. עוד מעט,…
עכשיו, כשמכונת הכביסה, הראשונה בסדרה, כבר מהמהמת בקצה המסדרון וגשם שוטף יורד בחוץ כבר שעות, אפשר כבר להסתכל במיני רטרוספקטיבה על המסע הזה לעיר. עוד מעט,…
לקח לי נצח למצוא דירה להחלפה. הלא יהודיים, שעד כה השתוקקו לגלות את ישראל ולחגוג את תל אביב, השנה, אחרי צוק איתן, כבר שינו כיוון…
אז אצלי קפה הוא האספירין של הבוקר, אלא אם שמפניה היתה השמפניה של הלילה. למען האמת כבר התרגלתי להרכין ראש ולחשוף את עורפי לכיפכוף קטן…
באיחור אני כותבת על הנסיעה לפריז. אולי כי היה אפור וגשום וקצת מדכדך, אולי כי הייתי עסוקה מכדי לכתוב, אולי כי היה צורך להרחיק קצת…
אז אני כאן כבר כמעט יומיים ועוד לא נגעתי בקרואסון. או באקלר שוקולד. אקלר שוקולד גם לא בטוח שאטעם, אקלר זה משהו שעושים עם הילדות.…
מאחורי כל אשה שנוסעת לפריז, ככה סתם, בלי שום סיבה, עומד בעל אוהב ורב יכולות. לא נראה לי שזה לא פמיניסטי או בלתי חופשי…
רמי פיכמן, פריזופיל ואדם שמתייחס ברצינות לאוכל שלו, ממליץ על המסעדות שאהב פעם וממש ממש עכשיו, ובדרך גם חולק על כמה מהמלצות "פריזאית". רשות הדיבור…