בואללה הכריזו על תחרות האינטרנט הישראלי, עיצבו לה לוגו בוהק, ואחרי כמה שבועות, הודיעו על המועמדים. הפלא ופלא, גם "פריזאית" היתה שם, בין ארבעת המועמדים הסופיים, עם איזה טקסט נורא מחמיא מתחת ללוגו שלנו. זה היה מצחיק ומרגש בו זמנית, כמו כל דבר שקשור בתחרויות של גדולים ובעולם הוירטואלי הזה. שרון ובר-צביק, המעצבת של האתר, אמרה שזה פאנל שופטים מאוד מכובד, ואפילו המועמדות היא סוג של זכיה.
כבר זכינו קודם בהמלצה הלוהטת של מרמלדה, דה מרקר חשבו עלינו דברים טובים, בידיעות העריכו את רוחב היריעה ועומקיה, בלאשה וב-YNET חשבו שאנחנו אפילו אובר-טרנדיים, וגם זכינו בפרס הבלוג העצמאי הטוב ביותר בקטגוריות "אחר", הקטגוריה ההולמת את נטיותיי האישיות. וגם יאיר, וריקי ואורלי, נו שלחו אליי את קוראיהם המשובחים (וכאן חשבו שאני לגמרי במודה. ומה שחברתי רונית כפיר כתבה על האתר, לגמרי מחמם את הלב. והנה המליצו עלינו ביום הבלוג הבינלאומי).
ככה שהתחשק לי מאוד לזכות, וזה נראה אפילו אפשרי. אז מיד הפעלנו את רשימת התפוצה הנאה שלנו, שזה בשבילנו עניין כיפי מאוד, כי זה גם תירוץ מעולה להגיד: אהלן, אנחנו חיים, תשלחו סימן חיים בחזרה.
המון אנשים נכנסו אלינו מאתר התחרות ונחשפו אלינו בזכותה, ומוואללה אפילו ביקשו ממני לענות על הרבה שאלות, אז הרגשתי לרגע כמעט כמו בתחרות מלכת יופי, ואני מבטיחה שביקשתי שלום עולמי הרבה לפני שהצעתי שיוזילו דרמטית את מחיר המקרונים.
ואין לי נתונים, אבל אני יודעת שהצבעתם. והכרחתם את בני הזוג שלכם להצביע, ותודה מקרב ליבנו האוהב גם לא', שדאג שיצביעו מכל המחשבים במשרד שלו, וגם לאותיות האחרות שעשו את זה בשבילנו. אז המון תודה, וזה מתוק לאללה מצדכם.
אבל הפסדנו. אבל זה לא ממש נורא, כי זה היה למאיה מרום מבצק אלים, המשובח, שהערכתנו כלפיה נתונה מראש ואף ידועה לה.
אבל בכל זאת כדאי וחשוב לומר שתודה שהצבעתם, והבטחתם לנו שבכל מקרה אנחנו הכי הכי בשבילכם, ושאתם מדי פעם שולחים לינק לחברים שנוסעים לפריז שיעשו סיבוב אצלנו עוד לפני הדיוטי פרי, ולמי שמגיב בכלל אנחנו שולחים מקרונים וירטואליים ונשיקות לכל, ושבועיים לפני, שתהיה שנה טובה מאוד מאוד, למרות התחזיות האפלוליות האלה ובגלל כל הדברים הטובים שיש לנו.
